יש להבדיל בין שתי בדיקות:
בדיקת HPV
בודקת האם קיים בצוואר הרחם HPV בסיכון גבוה.
בדיקת פאפ
בודקת האם קיימים שינויים בתאים של צוואר הרחם.
לעיתים מבצעים את שתי הבדיקות יחד — בדיקה הנקראת Co-testing.
הבדיקה עצמה פשוטה ומהירה: בעזרת ספקולום חושפים את צוואר הרחם, ובעזרת מברשת קטנה אוספים דגימת תאים. אותה דגימה יכולה לשמש, בהתאם לשיטת הבדיקה, גם לבדיקת HPV וגם לציטולוגיה.
אז למה לפעמים עושים HPV ולפעמים פאפ?
הגישה בעולם משתנה בהדרגה.
בעבר בדיקת הפאפ (בדיקת התאים) הייתה הבדיקה המרכזית. כיום, בזכות ההבנה ש־HPV בסיכון גבוה הוא הגורם המרכזי להתפתחות סרטן צוואר הרחם, יותר ויותר תוכניות סקר משתמשות ב־HPV כבדיקת הסקר הראשונית.
גם ארגון הבריאות העולמי (WHO) ממליץ על בדיקת HPV-DNA כבדיקת סקר מועדפת באוכלוסייה הכללית, כאשר קיימת מערכת מתאימה להמשך בירור וטיפול.
ההמלצות המדויקות לגבי גיל התחלת הסקר, תדירות הבדיקות והבדיקה המועדפת משתנות בין מדינות ובין תוכניות הבריאות.
בישראלבמדינת ישראל נהוג לבצע בדיקת פאפ החל מגיל 25 וכל 3–5 שנים כבדיקת סקר.
קיבלתי HPV חיובי. מה זה אומר?
ראשית — לא להיבהל.
HPV חיובי אומר שבדגימה נמצא HPV בסיכון גבוה.
הוא לא אומר שיש סרטן, ואף לא בהכרח שיש נגע טרום־סרטני.
כדי להבין מה משמעות התוצאה צריך להסתכל על התמונה המלאה — גיל המטופלת, איזה זן של HPV נמצא והאם יש בדיקה ציטולוגית תקינה.
כדי להמשיך, לרוב מתבצעת בדיקה אבחנתית — בדיקה קולפוסקופית (עליה תוכלי לקרוא בדף ההסבר על קולפוסקופיה).
ומה אם הפאפ אינו תקין?
גם כאן, המילה "לא תקין" אינה מילה נרדפת ל"סרטן".
קיימות דרגות שונות של שינויים בתאים.
חלק מהשינויים קלים מאוד וחולפים מעצמם, בעוד ששינויים בדרגה גבוהה יותר דורשים בירור ומעקב צמודים יותר.
המשמעות של כל אחת מהתשובות תלויה גם בתוצאת HPV, בגיל ובהיסטוריה הרפואית.
לכן אין לפרש תוצאת פאפ בפני עצמה בלי לראות את כל הנתונים.
בכל מקרה, בדיקת הפאפ היא בדיקת סקר. אם חזרו תשובות לא תקינות בבדיקות הסקר, יש להשלים בדיקה אבחנתית — בדיקת קולפוסקופיה (עליה תוכלי לקרוא בנפרד).
