מהו נגיף ה־HPV?
HPV — Human Papillomavirus, נגיף הפפילומה האנושי — הוא משפחה גדולה של נגיפים.
הנגיף עובר בעיקר במגע מיני, כולל מגע עור־בעור באזור איברי המין, ולא רק ביחסי מין מלאים. הוא נפוץ מאוד, ולכן חשיפה ל־HPV במהלך החיים היא דבר שכיח ביותר — כ־90% מהאוכלוסייה תיחשף לווירוס במהלך החיים.
וירוס הפפילומה האנושי הוא קבוצה של למעלה מ־200 זנים של נגיפים. בקרב כ־92% מהנדבקים, המערכת החיסונית תצליח להתגבר על הזיהום והוא יחלוף מעצמו ללא נזק רפואי.
הזנים של הווירוסים נחלקים לשתי קבוצות:
זנים בסיכון נמוך
רוב הזנים הללו לא יגרמו לשום נזק, וחלקם אפילו לא נבדקים בבדיקת הפאפ. חלק מזנים אלה עלולים לגרום להופעת יבלות (קונדילומות) באזור איברי המין, פי הטבעת או הלוע. יבלות אלו הן ממצא שפיר.
זנים בסיכון גבוה
קבוצה של כ־13 זנים, כשהבעייתיים מתוכם הם זנים 16 ו־18. כאשר הזיהום בהם נמשך לאורך זמן, הוא עלול לגרום לשינויים בתאים ולהתפתחות של מצבים טרום־סרטניים ואף סרטן — בראשם סרטן צוואר הרחם, אך גם סרטן הנרתיק, הפות, הפין, פי הטבעת והלוע.
וירוס הפפילומה לרוב אינו גורם לתסמינים — לרוב אין דימום חריג, אין כאב או הפרשה חריגה, והימצאותו מתגלה רק בבדיקות הסקר התקופתיות (בדיקת הפאפ / HPV TYPING). המעקב הרפואי ובדיקות הסקר הם הכלי היעיל ביותר שלנו לאבחון מוקדם וטיפול אפקטיבי.
HPV חיובי אינו אומר שיש לך סרטן.
למעשה, בכ־9 מתוך 10 מקרים הזיהום ב־HPV הופך לבלתי ניתן לזיהוי בתוך כשנתיים, ללא גרימת בעיה רפואית. הסיכון המשמעותי קשור בעיקר לזיהום מתמשך בזן בסיכון גבוה.
האם אפשר לדעת ממי נדבקתי?
בדרך כלל לא.
HPV יכול להישאר בלתי מורגש בגוף במשך זמן רב, ולכן גילוי HPV אינו מאפשר בדרך כלל לקבוע מתי התרחשה ההדבקה או ממי הגיעה.
מציאת HPV אינה מעידה כשלעצמה על בגידה או על חשיפה מינית חדשה. בני זוג נוטים לחלוק את הנגיף, ולעיתים הזיהום מתגלה זמן רב לאחר החשיפה הראשונית.
מה הקשר בין HPV לבין סרטן צוואר הרחם?
ברוב המקרים, מערכת החיסון מצליחה להתגבר על הנגיף.
אצל מיעוט מהנשים, זנים של HPV בסיכון גבוה נשארים בצוואר הרחם לאורך שנים. במצב כזה עלולים להיווצר בהדרגה שינויים בתאים.
התהליך נראה בדרך כלל כך:
- זיהום מתמשך בזן בסיכון גבוה של HPV
- שינוי בתאי צוואר הרחם
- לעיתים נגע טרום־סרטני
- ורק במיעוט מהמקרים, אם אינו מתגלה ומטופל, סרטן
זהו בדרך כלל תהליך איטי, הנמשך שנים ולא ימים או שבועות. זו בדיוק הסיבה לכך שסקר ומעקב יכולים להיות כל כך יעילים במניעת סרטן צוואר הרחם.